לצד העובדה שהפרעת אכילה הינה תופעה ידועה, לא רבים מהאוכלוסייה לוקים בה, אלא הנתונים מצביעים שרק 4 אחוז סובלים מבולמיה ורק כ0.2 אחוז סובלים מאנורקסיה, כאשר בגדול מדובר בהפרעת אכילה בעלת תסמינים שנוגעים לאוכל. מה עומד מאחורי התופעה? הפרעת אכילה עשויה להיגרם עקב רצון לפצות על חוסר, לכפר על דימוי גוף נמוך, להתמודד עם תפישה עצמית בעיתית וכדומה, כך שהרבה פעמים התופעה מלווה בחרדה ובתחושת דיכאון, ועל כן טיפול בתופעה מצריך לערב אנשי מקצוע, כגון עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואף מטפלים פסיכיאטרים.
ארבעת המצבים של הפרעת אכילה
קיימים ארבעה מצבים של הפרעת אכילה: "אנורקסיה נרבוזה" שבעיקר מאופיינת בפחד מהותי מפני עלייה במשקל, "בולמיה נרבוזה" שבעיקר מאופיינת בהתקפי אכילה לצד התקפי פיצוי (כגון הקאות), "הפרעת אכילה התקפית" שאינה כרוכה בהתנהגות מפצה ו"הפרעת אכילה לא ספציפית" שבעיקר מאופיינת באי עמידה מלאה בקריטריונים שמגדירים אנורקסיה.
אדם סיעודי
האם יש קשר בין הפרעת אכילה לבין מצב סיעודי? הקשר קיים, אך לפני שנרחיב, נעצור להסביר מה מגדיר מצב סיעודי. ובכן אדם סיעודי הנו אדם שסובל מבעיה רפואית שמונעת ממנו תפקוד עצמאי, כאשר אין הכוונה לפעולות מורכבות, אלא לפעולות בסיסיות, כגון מעבר ממצב שכיבה לעמידה, שתייה ואכילה עצמאית, ורחצה ולבישת בגדים באופן עצמאי. כמו כן, על מנת שאדם ייחשב כסיעודי, הוא אינו צריך להיות מוגדר כאדם שזקוק להשגחה רפואית סביב השעון, אלא מספיק שהוא יזדקק לסיוע יומיומי של מטפלת. לאור הדברים, הורים שתוהים האם לבצע ביטוח סיעודי לילדיהם, הם צרכים לקחת בחשבון אינספור תרחישים לא צפויים, כך שאין באמת צורך לעצור ולשאול האם הילד שלי ילקה בהפרעת אכילה, אך כן רצוי להיות מודעים להיתכנות של מציאות קשה ואף מפתיעה.
סיכויי החלמה
עתה לאחר שיישרנו קו, נחזור לדון באנשים שלוקים בהפרעת אכילה ופה נציין שככול שמטפלים יותר מהר בתופעה, כך הסיכוי להחלים יותר גבוה, כאשר הערכה גסה טוענת ששליש יחלימו לגמרי, שליש יחלימו באופן ניכר אך עדיין יסבלו מתסמינים ואילו שליש לא יגיבו לטיפול, אלא יפתחו "הפרעה עקשנית". ברגע שמצב זה מתחזק ניתן להגיע למצב של תת משקל – מצב מסוכן שאינו מאפשר לעמוד, להתלבש או להתקלח לבד, ולו כי הגוף תשוש וחסר חיות. מכאן שגם הם (ואף אנשים שמצבם משתפר אט אט( נדרשים לסיוע של מטפלת, משמע גם הם עשויים להיכלל תחת ההגדרה של "אנשים סיעודיים".
בהקדם הניתן
לאור הדברים, מפתיע לגלות שגם אנשים צעירים עשויים להיכנס להגדרה של אנשים סיעודיים, משמע מדובר בדוגמה מצערת לכך שגם אנשים צעירים עשויים להזדקק לביטוח סיעודי, וזאת בכדי שהמשפחה תוכל לעמוד בהוצאות הכבדות שסיוע של מטפל (א אחות) עשוי להצריך, אם כי פה ראוי לדעת שאנשים שכבר לוקים בהפרעת אכילה לא ניתן לבטח באופן רגיל, ועל כן מדובר בסיבה נוספת לבצע ביטוח סיעודי כל עוד בריאים, ולו על מנת שברגע האמת יתאפשר לקבל יותר וביתר קלות.
תשושי נפש
כיום גם תשושי נפש עשויים להיכלל בהגדרה של אנשים סיעודיים, וזאת כי גם אם הם יכולים לבצע בכוחות עצמם מגוון פעולות בסיסיות, הם עדיין זקוקים לליווי צמוד של מטפל, ולו כי חוסר השגחה צמודה מעמיד אותם בסכנת חיים. אי לכך גם אנשים שלוקים בהפרעת אכילה חמורה עשויים להיות מוגדרים כתשושי נפשי, ועל כן מי שהגדיל לעשות ביטוח סיעודי ומגיע למצב שמצריך השגחה או סיוע צמוד, עשוי להימצא כזכאי מטעם הביטוח, אם כי כל מקרה מצדיק בדיקה פרטנית וכל חברת ביטוח רשאית להכתיב את החוקים.
